קיץ! איזה כיף! ארטיקים, כפכפים, אור שמש עד מאוחר, ים, ים ועוד קצת ים. תענוג! אין כמו לאסוף את כל המשפחה, התיק, המגבות, הקרם (בכל זאת, אנחנו נצר למשפחת "איה אימא נשרפתי בשמש"…), השש-בש, הכובעים, העפיפון (כדי שלא ישעמם לילדים), הכדורגל (כי בואו, בינינו, כמה כבר אפשר להחזיק עפיפון?…), הפירות, המים, שכחתי משהו???
זהו! סוף סוף באוטו! נוטפים ומזיעים כי נדחסנו במעלית עם חצי בית אבל אנחנו בדרכנו לים. אחרי שלושה סיבובי חניה (אתם יוצאים? אתם יוצאים? הרגע נכנסנו!), הליכה של רבע שעה, ירידה במדרגות הלולייניות (שעדיין לא ברור לי איך לא דפקתי חליקה שם), כיסאות, שמשיות ואחד אלוהינו הגענו סוף סוף לים!
נוטפים ומזיעים (שוב) מורידים את כל הפקלאות ורצים ישר לתוך המים להצטנן! מפנטזת על הרגע שבו ארגיש את המים הקרירים ומרגיעים, מכניסה רגליים, צוללת לתוך הגל, יוצאת החוצה ו… חם! "מה זה? אימא! המים חמים!!" צועקים שני הזוועתותים שלי ולא נעים לי להגיד אבל הם צודקים. המים מרגישים כמו בריכה שעמדה בחצר כל השבוע והתחממה בשמש הישראלית.
אני פונה לבעלי שיחיה ושואלת – למה המים כל כך חמים? שנייה אחרי שהמשפט משתחרר לי מהפה אני מנסה לבלוע חזרה את המילים אבל מאוחר מדי, הם כבר נישאים על גבי הגלים ישירות אליו והוא פוצח בהסבר מטאורולוגי, גאולוגי נרחב.
בשל פעילות בני האדם גזי החממה עולים באטמוספרה וכתוצאה מכך יותר אנרגיית חום נכלאת בכדור הארץ. עקב כך, ממשיך הפרופסור, עולה החום שנאצר באוקיינוסים. האוקיינוסים קולטים למעלה מ- 90 אחוז מאנרגיית החום שמתווספת בשל הגברת אפקט החממה על ידי הפליטות המוגברות של גזי חממה.
תגיד לי, יש משהו שבני האדם לא הורסים? אני ספק שואלת, ספק מתמרמרת וקולטת שבעצם גם אני חלק מהאנושות הזו שאני מבקרת בשיא חוצפתי. הרי גזי החממה נפלטים בגלל מפעלים שמייצרים לי מזון או ביגוד או בגלל המכונית שלוקחת אותי ממקום למקום (כמו לחוף הים לדוגמה…). אז אולי לפני שאני פוצחת בנאום חוצב לבבות לאומה (באמת שמתי לב שלהקת דגיגונים קטנים החלה מתאספת סביבי משום מה… כאילו מחכים למוצא פי) כדאי שאסתכל על הדבשת של עצמי קודם ואבדוק איפה אני יכולה לתרום לסביבה.