ענני אבק

קראתי שענן אבק ענק ודחוס נע במהירות ממדבר סהרה, בדרכו לדרום-מזרח אסיה, אחרי שחצה את האוקיינוס האטלנטי וכיסה את שמי האיים הקריביים. זה הזכיר לי את ענני האבק הקטנים ממנו בהרבה, שמגיעים אלינו לאחרונה לקראת חג הפסח מכיוון מצרים.

ענן אבק מסהרה מכסה את הקריביים

כשזה קורה במחוזותינו יוצאת המלצה גורפת לתינוקות, למבוגרים ולאנשים הסובלים מבעיות בדרכי הנשימה לסגור היטב את החלונות הבית ולא לצאת מהבתים.

מעבר להיות ענני האבק מזיקים בריאותית הם מהווים מטרד של לכלוך לכל שומרי ושומרות הניקיון למיניהם. נשים השוקדות על הכנת הבית לפסח, המשקיעות בניקיון שעות רבות מתרגזות על האבק המגיע לפתחן כאילו היה מישהו שיכול לשנות את אופיו ולומר "אשנה את מסלולי ולא אפריע לעקרת הבית החרוצה שמנקה את ביתה." 

ענני האבק הם תופעת טבע שלא נשלטת ע"י האדם, (האם יש בכלל משהו בטבע שנשלט ע"י האדם?) כמו כל דבר גם ענני אבק יכולים להיות טוב או רע, הכל תלוי בתפיסה. עקרת הבית שמשקיעה בניקיון החיצוני, בניקיון הבית רואה בענני האבק משהו רע. האם תוכל גם לראות בהם משהו טוב, משהו שבא להביא אותה למודעות יותר רחבה? נניח שאותה עקרת בית חרוצה הייתה מתחילה לתהות ולשאול את עצמה: "מה הטבע, בדמות ענני האבק, בא להגיד לי עכשיו?" ואם הייתה נכנסת עוד יותר לעובי הקורה ושואלת את עצמה "למה ענני האבק מגיעים לכאן דווקא לפני החג?"  האם יתכן שהייתה מגלה שענני האבק מגיעים עם מסר שבא לטובתה? 

אולי אז הייתה מגיעה לתשובה שהטבע רוצה את תשומת ליבה, להגיד לה בשפתו שלא ניקיון הבית הוא מהות החג, שדווקא ניקיון לבב, ניקיון ביחסיה עם בני האדם זה העיקר? אולי בא למסור לה שלקראת החג ובכל יום ממש, כדאי לה להתבונן על התוכנה הגדולה המטפלת בכל באי עולם ולהחליט שמעתה ועד עולם היא מסירה את האבק מעיניה ומתבוננת נכוחה. משקיעה בניקיון מערכות יחסים עם יתר בני האדם. אולי?!