בזמנו, התרשמתי מתוצאות מחקר על האושר. היו שתי מדינות במקום הראשון: שבדיה, בשל התנאים הסוציאלים הטובים וחופש הפרט הנוסק למרחקים, והמדינה השנייה הייתה דובאי. הסיבות לאושר בדובאי היו החמולות, החיים בתוך המשפחות המורחבות, יחד, שנותן ביטחון ומסיר כל קמצוץ של הרגשת בדידות.
לילה קודם, כשלא יכולתי לשון בשל ייסורי נפש קשים מנשוא…
טוב, אתן קצת רקע. כליל כפר אורגני, רחב ידיים, שהקמנו לפני שנים, כמה חברים קרובים, וכיום הפך למקום מבוקש לאין שיעור, גדל ומתרבה כמו פטריות אחר הגשם. שלוש מתוך ארבע מבנותיי גרות שם, חזרו להקים שם משפחות ולהגשים את הפרו ורבו נכדים (נכדים לא מונים, עין רעה, והמספר משתנה לטובה). אז בכליל חיים אישי הישן, ידיד נאמן, יושב בית, כי כבר כמעט לא רואה (עדיין מצלם הכי יפה בעולם), שתי בנותיי הבכורות שהקימו מאפיה עם לחמים אורגנים, פיצות, שמביאות את בני הכפר הרבים ומשחררות את האימהות העסוקות מלהכין ארוחת ערב, הבת השלישית, אדריכלית, שסיימה עכשיו לבנות בית לבת הרביעית (אשת העולם הגדול), בקיצור, כיף חיים – משפחה מלוכדת, מקור לקנאת רבים.
אז למה, אם כן, למה אני מרגישה בתוך הסבך הזה הכי בודדה בעולם? רוצה שוב לחזור ולגור בנהריה, בבית שלי, שכל כך קרוב לים, להיות שוב נימפה בין הסלעים, יחד עם חברי השחפים, חבצלות החוף, והדגים.
אולי, כי נשארתי כבר לבד מאחור: אנה נכדתי בת החמש פנתה לליה נכדתי בת השש (בת דודתה) ואמרה לה: "את יודעת, זה ממש לא היה נדיב מצדך שהלכת ולקחת איתך את אחותי הקטנה והשארתן אותי לבד מאחור". ליה הצטמררה קשות, פניה עטו ארשת של עלבון צורב, והיא ענתה לאנה: "אנה אני לא יכולה יותר לקבל ממך כל הזמן מחמאות לא טובות".
בזמנו, לפני שנים רבות, כשרציתי לחזור הביתה אחרי מסע ארוך ומייגע, מלא תהפוכות מלאות בעצב, אמרה לי בתי השלישית מתוך הארבע, הייתה כבר בתחילת התבגרותה, ואמרה: "זהו אימא, את הלכת, אבא חזר" שנים היה עובד חצי שבוע בתל אביב. חזר כשאני עזבתי לראש פינה במטרה לעזור לחברתי החד הורית לגדל את בנה שסבל מתסמונת דאון ולהיות קצת לבד. עזבתי בית עמוס טין אייג'רים שלא נתנו מנוח, להיות קצת לבד, וליישר ולרענן את מערכת היחסים ביני לבין מייק. אך מסתבר שלא כך נפלו פני הדברים, וכשרציתי לחזור אמרה לי בתי: "את הלכת אבא חזר ואת כבר לא בחבורה יותר".
מאז הורשתי לבוא יום אחד בשבוע, יום חמישי, ובשישי בבוקר הייתי שומעת את בתי הקטנה שואלת: "אבא מה