מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים עוד מהיום שבו נוסדה ואפילו לפני, החל ממחתרות הציוניות בתקופת המנדט הבריטי אשר נלחמו על עצמותה של המדינה היהודית ועד לאיום הגרעין. אך אתגרים הללו יכולים להיחשב רק כ"אתגרים חיצוניים" עליהם אמונים גורמי הביטחון השונים, כאשר החברה הישראלית הולכת ומתפתחת גם בצורה כלכלית וגם בצורה חברתית. ניתן להרחיב על כך כאן https://newhope.org.il/ . השינויים הללו עוד מעלים בחלוף השנים שאלות שהותירו הדורות הקודמים של מדינת ישראל, תפישה ממשלתית, חלוקת משאבים ועוד מגוון שאלות ומחלוקות הנחשבות לפנים חברתיות. ועם הגעתה של מדינת ישראל אל שבעים שנות עצמאות, אתגרים אלו מקוננים שוב על הפרק.
אתגרי צדק, חלוקה והמשאבים
בשנים האחרונות הדרישה לשווין חברתי עולה בכל כמה שנים, היא החלה עוד בשנות השבעים המוקדמות עם עליית "הפנתרים השחורים", דרך סטטוס קוו שבין האזרחים חילוניים לחרדים וחזרה שוב אל סדר היום עם מחאת הקוטג' בתחילת שנות האלפיים. דרישה זו התפשטה בשנים האחרונות אל עבר מחוזות אחרים באוכלוסייה בישראל, החל מעדות המזרח המבקשים לקבל הכרה וצדק וריפוי בכל הקשור לזמן עלייתם ארצה הכוללות בין היתר הכרה בתרומתם לבניית המדינה ועד למעמד הביניים הישראלי הדורש הפחתה במחירי הדיור. דרישות אלו עולות בשנים האחרונות בערוצי התקשורת השונים, בין אם דרך יצירות אמנות ועד אל פעילויות מדיניות שונות כמו דירה למשתכן, הוספת מידע חינוכי בחומרי הלימוד של משרד החינוך ועוד.
אתגרים בתפישה
אתגרי החברה הישראלית לקראת יום העצמאות מתרכזים בחודשים האחרונים אל מול הרפורמה, כאשר חלק מהעם מבקש לארגן מחדש את הגוף השופט של ישראל. החל מאופי הבחירה של השופטים, התייחסות השופטים להחלטות הממשל ועוד. מאידך גופים ושנים בחברה מביעים דאגה ממשית משינויים אשר יחולו על בתי המשפט, כשאל הפגנות כנגד הרפורמה והשינויים המדוברים יוצאים מדי שבוע עשרות ואף מאות אלפי בני אדם. נראה כי אתגר זה חותר לאיזון בין קבוצות השונות באוכלוסייה הישראלית, אלו הרואים בבית המשפט מקום בו נעשה הצדק ועבור אלו אשר איבדו את אמונם במערכת זו. לכן הליך זה אשר מעורר מחלוקות רבות ברחוב הישראלי, אולי יגרום ליותר מעורבות אזרחית בהחלטות הממשל ולהבנה מעמיקה יותר של האזרחים בפוליטיקה המקומית.