רכישת קרקעות בפלורידה

קרקע בפלורידה
קרקע בפלורידה

ישראלים רבים משקיעים כבר המון שנים בפלורידה, אך עיקר ההשקעות התמקדו בערים המרכזיות ובבתים לרכישה, שיפוץ ומכירה או בדירות יוקרה. אך בשנים האחרונות התחילה גם מגמה מעניינת של רכישת קרקעות בפלורידה. עם זאת חשוב לדעת כי רכישת קרקע אינה זהה לרכישת בית או דירה. לדוגמא קשה יותר להשיג הלוואות או משכנתא לרכישת קרקע שאינה נחשבת ערובה מספקת בניגוד לנכס קיים.

אז מה חשוב לדעת לפני שרוכשים קרקע בפלורידה?

  • חשוב מאוד לבדוק כי אתם מתנהלים מול בעלי הקרקע הרשומים. לצערנו היו לא מעט מקרים של הונאות שבהם קרקעות נמכרו כביכול על ידי נוכלים שאינם הבעלים האמיתיים של הקרקע.
  • חשוב לבדוק כי הנכס נקי מעיקולים או מחובת מס. ישנן קרקעות שהבעלים שלהם חייב סכומים גדולים למדי במיסים וכאשר אתם תרכשו את הקרקע, אתם תקבלו יחד איתה גם את כל החובות עליה. אם אתם לא רוצים להסתכן בתשלומים מעבר למה שתיכננתם אז חשוב לבדוק
  • חשוב מאוד להבין את שימושי הקרקע האפשריים – ישנם לאחרונה מקרים רבים של תושבים שרוכשים קרקע על מנת למקם בה קרוואן ולאחר מכן מגלים שאסור למקם בה קרוואן לפי חוקי המחוז. חשוב לבדוק את שימושי הקרקע האפשריים והאסורים ברמת המחוז והעיר.
  • טעות נוספת שעושים רוכשי קרקעות בפלורידה היא שהם אינם בודקים שיש גישה חוקית לנכס. חשוב לבדוק כי השביל לנכס אינו עובר בשטח אסור או בשטח פרטי של מישהו אחר. במצב כזה אתם תמצאו את עצמכם עם קרקע כלואה וללא גישה מוסדרת אליה. ישנן קרקעות שקיימת גישה אליהן אך הגישה לא בהכרח עבירה ואם אין לכם סוס או רכב שטח ייתכן ולא תוכלו להגיע אליה או שהיא מוקפת ביצה. לכן חשוב מאוד לבדוק את הגישה לקרקע.
  • יש לבדוק את נושא התשתיות – העובדה שהקרקע קרובה לעיר או יישוב קיים אינה אומרת שיש לכם גישה לתשתיות. כלומר אתם יכולים לרכוש קרקע אך לא לקבל בהכרח גישה לחשמל או למים או לביוב ואז נשאלת השאלה האם מותר לכם לבנות בור ביוב או לחפור באר ולאיזה עומק תצטרכו לקדוח על מנת להגיע למים. כל אלו מצוינים בנספח התשתיות של הנכס.
  • חשוב לבדוק גם האם הקרקע משתייכת לHOA או POA כלומר לאגודה שיתופית אזורית שגובה דמי ניהול משותפים כדי לתחזק נכסים משותפים באזור כמו לדוגמא משמר סירות משותף.
  • נקודה אחרונה וקריטית לפלורידה היא לבדוק היטב האם הקרקע נמצאת באזור מועד לשיטפונות והצפות.
  • לעיתים כדאי גם להיעזר במתווכים –https://topagentmagazine.com/top-real-estate-agents-in-florida/

אלוהים ואני

אלוהים ואני תמיד היינו קרובים. הייתי מתייעצת איתו מה לשים בקדירה לארוחת הערב, ממש הרגשתי את השמחה שלו (כן, האנרגיה של אלוהים בשבילי תמיד היתה גברית) להשתתף בשמחה של האכלת בני ביתי. תמיד הרגשתי את נוכחותו בליבי, ושמחתי שאנחנו ביחד. הקשבתי לו, גם כשחשבתי לגמור את חיי והוא קרא לי ממעמקי התהום שלי ואמר – חזרי לחוף, זה לא הזמן שלך עדיין לעזוב את העולם הזה. יש לך עוד דברים לעשות, ואנשים להיות איתם. אז הסתובבתי לי מאה ושמונים מעלות ופניתי לחוף. לא כעסתי עליו. איך אכעס? הוא יודע מה שהוא אומר. לא סתם הוא אלוהים.

אני מודה לאלוהים יום יום ושעה שעה שאני לא לבד. ואם אתם שואלים, איך לבד? את נשואה, יש לך חברים, מקום עבודה, מלא אנשים סביבך, ואת צריכה את אלוהים כדי לא להיות לבד? למה, מה קרה? זה לא אותו הדבר. כל האנשים שמסביבי הם חלק מהציור של המציאות שלי, לכל אחד חלק בחיי, אבל אלוהים, הוא הצייר! הוא יודע מה יקרה, למה משהו קרה, וכל משיחת מכחול הוא בדיוק איפה שהיא צריכה להיות. לא סתם משיחת מכחול, אלא מכחול של אהבה, של הרגשה של שליחות, של הרגע זה בשביל הרגע הבא. הכל במקום הנכון.

אלוהים ואני משחקים מחבואים לפעמים. הוא מסתתר ואני מרגישה כאילו איבדתי אותו, איבדתי את הדרך אליו, אבל אז הוא שולח לי פרח, מילה, צבע, מספר, משהו שמזכיר לי מחדש שהוא איתי תמיד, ולעולם לא ישאיר אותי בלעדיו. גם עם בני אדם אני משחקת משחקים, לפעמים אבל הם יותר אכזריים, יותר אנוכיים, כי אני לא בוטחת בהם במידה שאני בוטחת באלוהים. כשהם מסתתרים ממני הרבה פעמים אני לא מוצאת אותם לעולם, אבל אז אני נזכרת שגם הם חלק מהציור, שגם אותם הכניס אלוהים לחיי, ואני נרגעת. זה הכל משחק. במציאות כולנו יחד כל הזמן. 
https://edu.929.org.il/wp-content/uploads/2018/08/Attach1-11.docx
https://www.kab.co.il/lp/%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA%D7%9D-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%AA%D7%9D-%D7%9C%D7%A9

עיניים

כמה עיניים התבוננו בי בשבעים וארבע שנות חיי? את אמי אני זוכרת, את אבי ואחותי. זוכרת את האהבה והאכפתיות. זוכרת את הדאגה שכיסתה על הכול כשהמחלה התפרצה. זוכרת את חדרי ההמתנה לרופאים, שם התלוויתי לאמי, הם ששימשו עבורי כמגרש משחקים מאולתר. חצר קטנה צמודה וספה בחדר ההמתנה. מזרק משומש שניתן לי כדי למלא אותו במים ולרוקן על צמח בחצר. גדר קטנה שאפשר לטפס עליה, ובכל הזמן הזה עיניה של אמי מלוות אותי בדאגה. הרגשתי שמורה. כשמישהו דואג לך, אתה מרגיש מוגן. כשעיניים מלוות אותך, לעולם אינך חש בודד. 

המחלה הכריעה אותה ואני בת שתיים עשרה. העבירו אותי למשפחת אומנה בקיבוץ, שם היו עיניים דואגות אך הן הופנו הלאה ממני. נותרתי לבד, 'ילדת חוץ', ככה קראו לזה. עברו שבע שנים נוספות וזכיתי לקבל את מבטו מלא האמון של ילדי כשחבקתי אותו בזרועותיי בפעם הראשונה. אחרי הבן הראשון נולדו לי עוד שלושה ילדים, כשכל ילד שנולד מילא אותי בתחושה שמעגל חיים חדש נפתח עכשיו לראשונה. מעתה והלאה, כך ידעתי, המשימה היא להיות ראויה לאמון והתום שקורן מזוג עיני ילדך. עברו השנים, והחיים חלפו על פני, מלווים בשמחות ופחדים, תקוות ואכזבות. הפתעות למכביר, טובות יותר ופחות. כל הדרך, כי שפר מזלי, ליוו אותי עיני ילדיי בחום. הידיעה שהם תמיד יהיו לצדי, נתנה לי חום וכוח. 

לפתע, חליתי בקורונה. הוירוס החמקמק והבלתי ידוע, בכוחו להרוס את הכול. הוא הורס את הביחד. את הידיעה שיקרה מה שיקרה – המסגרת המשפחתית תמיד תהיה שם, שום דבר לא יכול לערער אותה. את המילים הללו אני כותבת מתוך מחלקת הקורונה שבמוסד השיקום. תהיות רבות עולות בי על מוסד המשפחה ועל ערבות ואהבה. הרי סבא וסבתא, הורים וילדים, נכדים ואפילו נינים, לכל אחד מהם יהיה את המקום הטבעי, שנועד להם במשפחה. אלו הם סדרי בראשית מאז ומעולם. האמנם? למה אני חשה שהם כבר לא מובנים מאליהם? איפה העיניים שאיתם ליווינו בדאגה האחד את השני? האם נניח לזה לקרות?  

למצוא עבודה בתל אביב בזמן הקורונה

תקופת הקורונה הוציאה לא מעט עובדים לחל ת, חלק לא קטן עבר אל מתכונת עבודה מהבית וחלק אחר גם היה מפוטר. אך יחד עם זאת ודווקא בתקופה מהסוג הזה, ייתכן ותוכלו למצוא לא מעט עבודות באזור המרכז ובעיקר בתל אביב. מכיוון שלא רק שהשוק חזר לעבוד וכל סקטור הגדיר לעצמו מחדש את העבודה ונחיצות העובדים, אלא שיחד עם החזרה לשגרה העומדת בפתח ישנם לא מעט גיוסים למשרות חדשות דווקא כפי שראינו שמאוד קל למצוא עבודה בתל אביב באתר סחבק.

ללא ניסיון או אחרי צבא

משרות ללא ניסיון או לחבר'ה צעירים אחרי צבא דווקא יש בשפע בתל אביב, מכיוון שמוקדי השירות לא הפסיקו לעבוד אף פעם או שרק החליפו מתכונת. אך יחד עם החזרה לשגרה נוספו עוד משרות במוקדי השירות השונים, גם במתן עזרה טכנית פשוטה תוכלו למצוא לא מעט משרות פנויות. בחלק מהמשרות הללו תצטרכו לעבור הכשרה מסויימת, שגם היא תהיה מועילה לקורות החיים שלכם. בין משרות מהסוג הזה תוכלו למצוא חברות ביטוחים, סלולר ונציגי שירות לקוחות שונים. לכן זיכרו כי גם אם אין לכם ניסיון תעסוקתי כלשהוא או שרק השתחררתם, תוכלו למצוא לא מעט משרות מהסוג הזה גם בתל אביב וגם בזמן הקורונה.

מכירות והייטק

לא מעט מסעדות ועסקים אכן פשטו רגל בזמן הקורונה ויחד איתם נוספו אל המשק הישראלי לא מעט מובטלים, אבל בדיוק כמו שחברות הביטוח ומוקדי השירות לא הפסיקו לעבוד, כך גם חברות ההייטק והמכירות. עם התאווררות המשק ופתיחת הסגרים של תקופת הקורונה, החלו לגייס עובדים חדשים גם בתחום ההייטק שלא מעט ממנו נמצא בתל אביב, ישנם קרוב למאות מודעות דרושים. תחום המכירות שלא מעט מן החברות שלו עובדות בעיר תל אביב, גם כן מגייס מאות עובדים חדשים לתחומים שונים.

לוגיסטיקה וניהול

כמובן שבתל אביב כמו תל אביב הביקוש הוא שונה משאר האזורים בארץ, לכן תוכלו למצוא מגוון רחב של עבודות מלבד כל אלה שהזכרנו. תחום הלוגיסטיקה והניהול גם הוא נחשב לאחד המבוקשים בעיר האורות העולמית של ישראל, כך תוכלו למצוא בקלות מאות משרות שכבר פורסמו בחודשים האחרונים. משרות בתחום הלוגיסטיקה התפעולית והניהול תופסים גם הם חלק לא קטן מודעות הדרושים כיום של תל אביב.

מתכון לשינוי חברתי

אי אפשר להביא שינוי דרך מניעה. זה לא עובד פשוט. תגיד לאדם אל תאכל ככה וככה, הוא יפנים את זה, יתרגש ליומיים, ואז יטרוף כמו אריה. אם מונעים מאיתנו משהו, אנחנו משתגעים מזה. זה נהיה באופנה למתוח ביקורת על החברה המערבית בכלל, ועל זו הישראלית בפרט. אנחנו נהנתנים מדי, צרכניים מדי, אגואיסטים מדי, לא אוהבים את הארץ כמו שאהבו פעם, מה לא. זה נכון, הכל נכון, אבל מציאות לא משנים דרך הטפה. 

נגיד ובאמת בוער לנו ליצור כאן שינוי בחברה, אז מה נעשה? בכל הזדמנות שאדם מקבל במה לדבר על הצורך באחדות עם ישראל, הוא לא יעמוד בפיתוי ויתחיל להטיף, יסביר מה רע כאן, מה לקוי ואת מה חייבים לשנות. זו לא הדרך ליצור שינוי. קהל המאזינים של המטיף יתחלק לשניים, אלו שמתנגדים לדבריו, שבזאת יסיימו את המסע לשינוי, ואלו המסכימים איתו, אבל אחרי שני רגעים יחזרו אל השגרה הנעימה שלהם, כי שינוי מצריך עבודה קשה. הבוקר שמעתי שיחה מעניינת על הצורך בשינוי חברתי. הבחורה שם דיברה על טבע האדם, על כך שאין צורך לשנות אותו, אלא לקבל את זה שיצר לב האדם מוביל אותו תמיד להגדלת ההנאה העצמית, זה דבר שאי אפשר, ולא צריך להיאבק בו. מה שצריך לעשות, הציעה הבחורה, זה רק לעודד פרויקטים חברתיים המגדילים את האהבה הטבעית הקיימת בנו, זו שלא מתנגשת עם הרצונות שלנו. זה נשמע כמו שני דברים סותרים, אבל ניתן בהחלט למצוא מטרות שכאלו שאינן עולות על מסלול התנגשות עם האגו המפותח, מטרות קהילתיות של העידן המודרני. 

הפוטנציאל לשינוי מסוג זה נמצא בשכונות, כאשר הדגש הוא על יצירת קשרים להגדלת האהבה בין בני אדם, כמה שזה נשמע גרנדיוזי, זה אפשרי. הנה דוגמה קטנה לשינוי חברתי שאפשר לנסות ליישם בשכונות בהן יש ילדים ומבוגרים. לעשות היכרות לבבית בין שתי הקבוצות ולהגדיר שעות ביום בהן מבקרים בשיטת הדלת הפתוחה, שעות אחרי בית ספר, נגיד. ילד לא יהיה תלוי בשעות העבודה הארוכות של הוריו, כי יהיו לו עוד ועוד בתים בהם יוכל לשהות, והמבוגרים יקבלו מתכון מתוק, גם אם דורש מאמץ, להפיג את בדידותם. 

מה בין התרנגולת לאדם?

מה קורה לבעלי החיים הגרים איתנו? האם יתכן שהחיים בקרבת בני אדם הופכים אותם לחכמים יותר? התרגלנו לסרטונים המקסימים של חתולים המטיילים עם בני אדם, לכלבים החוצים יבשות כדי לחזור אל המשפחה שהתרחקה, אבל איפה עובר הגבול? ישנם מחקרים מרחיקי לכת על מבנה המוח והפוטנציאל שלו. לוויתנים עם מוח מפותח, קופים המראים חשיבה מתקדמת, אבל אין מחלוקת על כך שתרנגולות הן טיפשות, מוח קטן, מסוגלות אפס, אבל עידן היוטיוב מגלה לנו ניסויים אחרים לגמרי, שונים בתכלית מהניסויים הקרים המתבצעים בתנאי מעבדה – סרטונים נוטפי אהבה של תרנגולות הגדלות בבתים מראות קשר רגשי מדהים בין האדם לתרנגולת, קשר המוליד תבונה יוצאת דופן אצל התרנגולת. היא מפתחת דפוסי התנהגות שהיינו מצפים לראות אצל כלב. געגוע, התרגשות, חוכמות שנונות. איך מסבירים את זה? מדוע המדע לא מתעכב כדי לתת תשובה מלומדת על מצבים כאלו. האם המוח של התרנגולת עבר מוטציה? הפך למוח של קוף? 

ההסבר כנראה פשוט יותר לעין הבלתי מלומדת, הבלתי שבויה בכבלי המדע הפשוט. מדובר כאן בכוח האהבה. אהבה ללא גבול מביאה את בעלי החיים שסביבנו לנצל פוטנציאל חבוי לכדי מימוש בלתי אפשרי כביכול. יש קשר נסתר בין מוח ולב, קשר שטרם נחקר עד תום. הבחורה בסרטון הצוחקת ומתרגשת עם התרנגולת שלה, מראה את חוכמותיה הרבות בגאווה השמורה לאם גאה. בעצם שיתופה בניסוי המהפכני של הענקת אהבה ללא גבול לבעל חיים שנטען כי היכולות שלו קטנות מכדי להכיל את האהבה הזו, היא מוכיחה כי התרנגולת הופכת תחת ידיה המסורות של הבחורה לילד קטן המגיב לרחשי ליבה ומתפתח בהתאם. 

הגיע הזמן, כך נראה לי, לפרוץ את דלתות המעבדות שלנו ולהתחיל בניסויים מסוג חדש, ניסויים של הענקת אהבה ללא תנאי. אהבה מכוונת שמבינה את המטרה לשמה היא קיימת. מה הכוונה בכך? אם נבין שאהבה היא המפתח, נוכל לטפח קבוצות שלמות באוכלוסייה שלנו דרך מדעני לב שיובילו ילדים חסרי סיכוי לעולם מלא בהבטחה ממומשת. אי אפשר לעשות זאת באמצעים קרים כמו אלו בהם אנו משתמשים היום, במסגרות מצומצמות המעניקות תמיכה רגעית, מוקצבת. אהבה מצריכה זמן ומסירות, כמו של אם לילדה. אם נצליח בכך נהיה שותפים להקמת עולם חדש, טוב יותר

בן אדם או תרנגולת כפרות

מדינת ישראל זקוקה לאמא

הבית מתפרק! אבא עסוק במלחמות שלו, גבר לא?! יודע לצאת למלחמות עוד מאז שרדף אחרי ממוטות. הילדים חיים באווירה של טרום פצצת אטום, טרום מלחמת עולם שלישית. הם לומדים מאבא איך להשתמש בכל כלי המלחמה שבאמתחתו: צעקות, מריבות, פייקים, מלחמות, פצצות ואוטוטו נשלפת הפצצה הנוראה מכל, משוגרת עם המון טסטוסטרון מבלי להתבונן קדימה וגם לא לאחור. ובום! העולם שלנו עלול להיהרס כמעט כולו,  במלחמה עקובת מתים, פצועים, ומה לא.

אור בקצה המנהרה

פריזזזז! עצור! בדיוק עכשיו מדינת ישראל צריכה אמא! אמא שתרגיע את הרוחות, שתלטף לאבא את האגו שלו, שתתחבר לילד שבו, שתפעיל עליו מניפולציות נשיות, שתרדים ותשתיק את רוח הקרב שבו. אמא שתתפוס את קדמת הבמה. שתיכנס לחדר הילדים, לתוך גוב האריות, ובשלווה תרגיע את הרוחות הרעות, שבאהבה תזכיר שהם שבט אחים ואחיות, ברוגע תמחיש את הרווחים משלום. שתעבירם ממצב של מלחמת עולם לשלום עם כולם. שתחנך לרגיעה ולאחווה, לאתה אחי ואני אחיך היקר. שתראה לניצים העומדים זה מול זה בחזה מנופח שגם אם אתה חושב כך ואני 180 מעלות חושב שונה ממך – אתה ואני אחים לעד! אמא- אישה- מנהיגה שתוביל להפנמה שהדעה שלי אינה פוגמת באהבה שלי אליך – אח יקר!

אמא שתחבור לאמא ולעוד אחת, ועוד אחת. שתוביל תנועה של אמהות שיחנכו מדינה שלמה כמו את משפחתן. בשנת 2008 ישבתי עם ערן שיוביץ וצוות שלם וניסינו להניע תהליך כזה, דווקא היום נראה שהוא קורה. בחלוק רך ומרופט, בפנים טרוטות מחוסר שינה, מדאגה אמיתית לשלום המשפחה–העם. מהעדפת המשפחה על עצמן, מאכפתיות לכל אחד ואחת במשפחת העם, מחלוקת תשומת לב בדיוק כמה שנצרך לכל אחד ואחת.

מדינת ישראל זקוקה לאותן נשים שמהוות דוגמה שֶׁאִשָּׁה לְאִשָּׁה אִשָּׁה, שממחישות  עד כמה זה אסון לעם שֶׁגֶּבֶר לְגֶבֶר גְּבַר. נשים שמחנכות שֶׁאָח לְאָח אָח – שֶׁאָדָם לְאָדָם אָדָם! נשים העומדות בעורף דוחפות את הגברים לעבודה נכונה של איחוד כל חלקי העם, נשים שלא מוותרות על הזכות של העם לצמוח באחווה ובאהבה. נשים המברכות את טובת כלל העם על טובת הפרט.

ניתוח אף, הרמת פנים וניתוחים קוסמטיים פופולריים נוספים

בשנים האחרונות ניתוחים פלסטיים למטרות קוסמטיות הפכו חלק מהנוף האסתטי הרפואי ולתעשייה שמגלגלת המון כסף בשנה ומשדרגת את איכות החיים של מטופלות ומטופלים רבים. לרוב הניתוחים מתמקדים בחלקים הבולטים יותר בגופנו ואלו החשופים יותר לסביבה. הניתוח השכיח והפופולרי ביותר כנראה בעולם ולא רק בישראל ובדגש גם על מדינות אסלאמיות שבהן החלק הזה של הפנים הוא היחיד שחשוף הוא ניתוח אף קוסמטי. בניתוח זה, המנתח מעצב מחדש את אפה של המטופלת או של המטופל. הניתוח מבוצע על ידי רופא אף-אוזן גרון (כירורג לראש ולצוואר ומומחה באוזן / אף), כירורג פלסטי או כירורג במסת הפנים. הליך זה נועד לשפר את מראה האף וגם את תפקודו – אם למטופל יש בעיה עם הנשימה. לדברי מנתחים, המטופלות צריכות להיות לפחות בנות 15 (בנים צריכים להיות גדולים יותר משום שגופם מתבגר ומשתנה מאוחר יותר). ישנם מקרים בהם ניתוח אף מבוצע יחד עם מתיחת פנים וכך המטופלת מרוויחה שניים במחיר אחד וחוסכת הן זמן והן כסף.

אף מושלם
אף מושלם?

מתיחת פנים הוא ניתוח שנועד להסיר קמטים ועור מיותר על הפנים. המטרה היא להצעיר את פניה של המטופלת או המטופל ולשפר אותם כך שיראו הרבה פחות מבוגרים ומלאי קמטים ועור נפול. המנתח מסיר עודפי עור פנים ללא צורך בהידוק הרקמות הבסיסיות. בפעולה זו המנתח למעשה מחדש את העור על הפנים ו / או על הצוואר של המטופל. ישנן מספר דרכים לביצוע מתיחת פנים, אך הנפוצה ביותר היא לחתוך את החלק הקדמי של האוזן המשתרע עד קו השיער ועובר סביב בסיס האוזן ומאחוריה. ואז אזמל או מספריים שעוברים על הצוואר והלחיים מפרידים את העור מהרקמות העמוקות יותר. לאחר מכן, הרקמות העמוקות יותר מהודקות למקומן באמצעות תפרים כאשר הרקמות העמוקות במיוחד מוסרות לעיתים. בסיום שלב זה מסירים את העור המיותר ולבסוף, המנתח תופר או מהדק את החתכים.

כאמור ניתן לבצע את שני הניתוחים יחד וכך לא צריך לעבור את הניתוח, ההרדמה והתאוששות בפעם שנייה. אבל זאת רק במידה ומדובר במטופלות או מטופלים מבוגרים יותר.

האם אתם מוכנים להזדקן?

לעתים קרובות כל כך אנו שומעים על סיפורים על הקשיש הנשכח. אולי לא היו לו צאצאים, או אולי הם חוו טרגדיה וחיו הרבה אחרי המשפחה שלהם או שמעולם לא היתה להם משפחה פרט לבן או בת הזוג. תמיד עצוב לשמוע על כך, במיוחד בתקופת הסגר בקורונה כשהתגלו מקרים של גופות נשכחות שאף אחד לא ידע על קיומן עד שעלה הריח מדירתם. גם אם היתה משפחה שלא היתה מודעת או שלא היתה משפחה באמת שלא משנה מה המקרה, עצוב לקרוא או לשמוע על כך. בטוח שאם חלקנו היו שם אז היינו מוכנים לתת יד, להקשיב, אולי לעזור עם כיסא הגלגלים או ההליכון. אולי אפילו היינו מוכנים לגשר בין הקשיש או הקשישה למשפחתם שהתרחקה מהם ותפסה מרחק. לפעמים ריבים משפחתיים יכולים להיות מאוד מכוערים ולהימשך שנים ולגרום להמון כאב וכעס עד כדי כך שאף אחד כבר לא זוכר מה היתה הסיבה לכך.

לא להזדקן לבד

אז תתכוננו – אם החיים לא יכו בכם חזק ובאופן מפתיע אז כנראה שגם אתם תגיעו לגיל הזה ותזדקקו לכל אותם אמצעים ועזרה ואולי האנשים בחנות יהפכו להיות החברים שלכם כי אין לכם אוזן קשבת. (בדיוק שמעתי סיפור כזה על לקוח של האתר https://www.goldpharm.co.il/product-category/%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94/%d7%a8%d7%95%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9d-%d7%92%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9d/ שסיפר לי על הקשר המיוחד שלו עם נציג מכירות שם).

זיכרו שהחיים קצרים מדי, אל תתנו להם לעבור על פניכם כי יום אחד יהיה מאוחר מדי לומר שאתם מצטערים. תמיד תעריכו את המשפחה שלכם ותחשיבו אותה, תמיד תנסו לגשר על הריבים ולמצוא דרכי שלום, כי בסוף החיים כשהכסף כבר מספק וברור שהמוות קרוב – מה נשאר לאדם פרט לקרובים לו? איזו מורשת הוא משאיר? כולנו נהיה זקנים וקשישים יום אחד, יהיה לנו קשה להסתובב ולדאוג לעצמנו. נצטרך עזרה וסיוע. האם זה לא יהיה נפלא אם כולנו נחשוב על זה עכשיו? אולי כבר עכשיו אנחנו יכולים לעשות לאחרים מה שנרצה שיעשו לנו – להעניק סיוע, כבוד ועזרה לקשישים ולהחזיר מעט אנושיות בתהליך. מדוע לא לחשוב על זה עכשיו, להתחיל היום ולהתחייב לעזור לבן משפחה מבוגר, קרוב משפחה או שכן? לחיות, לאהוב וליהנות מהזמן שלך כאן על כדור הארץ. למידע נוסף – https://www.ruachtova.org.il/projects/21372/

תפילה לאלוהים – לא רק ביום כיפור

חברה הראתה לי מה התפרץ מתוכה בעקבות סדום ועמורה המתרחש לנגד עינינו השכם והערב ואלה דבריה כלשונם: "להסתכל כל הזמן קדימה. נחושה חזק, נמשכת לאופק. ימי הגאולה מתקרבים. הם אלי ואני אליהם. צעדים מדודים. כוח משיח מושך אותי. ואני, דמעה זולגת חצי מצער חצי מהתרגשות. מולידה עולם במים מלוחים. חוצה ממדים. זיווג הקצוות קרוב מאי פעם. על הפער מגשרת כוחה של אהבה. איך נתכונן אליה? זה שינוי צורה טוטאלי. האם אוכל להכיל את ההיפוך? האם אדע להצדיק כל מילימטר של תסריט. מה שהיה ומה שיהיה. קח אותי אלוהים החזק בקרבך.

לדבר עם אלוהים

אני בצום אבל לא צום של הגוף, צום של ריקנות שאיני רואה תקווה והכל שחור מסביב. התקופה הזו היא יום כיפור של כולנו וכל רגע מרגיש כמו תפילת נעילה ואין מה לעשות פרט לחכות לתקיעת השופר ולגאולה. עוזבת מוח, עוזבת לב, עוזבת רחם. דקדק אותי בחוט שלך אם נועדתי לצדיקות. ידע קדום מבהיר לי בבירור. משוך אותי בענווה למעלה ולמטה. קו האמצע ביני ובינך. דייק אותי. הדבק אותי. פעל דרכי. אני כלי. אני צינור של אור כל מה שצריך דרכי לעבור. עוולות העולם חולפות לנגד עיני ואני יש לי מבט. הדרך אותי. הראה לי את הדרך. הראה לי את התיקון. דברים נסתרים יהפכו גלויים. עולם השורשים נחשף. הגיע הזמן. היה כאן תמיד. בעזרת השם שנזכה להגיע לגמר התיקון. תודה בורא על הכוחות. אין מילים אליך כבר. גדולתך נכתבה בספרים שלמים. חבר אותנו לעם. פעל בנו ברחמים וניסים. תפילת רבים מתוך הבשר החרוך. נענע אותנו עד שישאר הלב הזך הטהור. תן למיותר לנשור. כדרך הטבע ומעליו." (ליה)
זוועה רודפת זוועה שכל אחת נוראה מקודמתה. מטפלות שאמונות לטפל בתינוקות שלי, שלך, של כולנו, הופכות לחיות אדם המתעללות בילדי הגן. במלונות סדום ועמורה, 30 רוצחי נפשות הקורעים ברוע שלא ברא השטן נפש צעירה באונס באילת. הניסיונות להסביר מקרים כאלה של התפרצות לא אנושית במושגים פסיכולוגיים ואפילו חברתיים, אינם מספקים. אין ברירה אלא לעלות מעל שכבת האטמוספרה. לשבת על ענן להתבונן ולחקור את מהלך האבולוציה של האנושות וכלל הבריאה ולפנות לבורא עולם בתחינה שיראה לנו את הדרך הנכונה לצאת מרוע הגזרה. שיתן לנו את התבונה את פתרון לצרה. זו העת לבקש ממנו הצלה. אלוהים, רחם על ילדי הגן, על ילדי בית הספר גם. גם על הגדולים רחם עתה, אל תשאירם לבדם. שלא יהיו שותתי דם, אנא אלוהים, אנא ממך.