תפילה לאלוהים – לא רק ביום כיפור

חברה הראתה לי מה התפרץ מתוכה בעקבות סדום ועמורה המתרחש לנגד עינינו השכם והערב ואלה דבריה כלשונם: "להסתכל כל הזמן קדימה. נחושה חזק, נמשכת לאופק. ימי הגאולה מתקרבים. הם אלי ואני אליהם. צעדים מדודים. כוח משיח מושך אותי. ואני, דמעה זולגת חצי מצער חצי מהתרגשות. מולידה עולם במים מלוחים. חוצה ממדים. זיווג הקצוות קרוב מאי פעם. על הפער מגשרת כוחה של אהבה. איך נתכונן אליה? זה שינוי צורה טוטאלי. האם אוכל להכיל את ההיפוך? האם אדע להצדיק כל מילימטר של תסריט. מה שהיה ומה שיהיה. קח אותי אלוהים החזק בקרבך.

לדבר עם אלוהים

אני בצום אבל לא צום של הגוף, צום של ריקנות שאיני רואה תקווה והכל שחור מסביב. התקופה הזו היא יום כיפור של כולנו וכל רגע מרגיש כמו תפילת נעילה ואין מה לעשות פרט לחכות לתקיעת השופר ולגאולה. עוזבת מוח, עוזבת לב, עוזבת רחם. דקדק אותי בחוט שלך אם נועדתי לצדיקות. ידע קדום מבהיר לי בבירור. משוך אותי בענווה למעלה ולמטה. קו האמצע ביני ובינך. דייק אותי. הדבק אותי. פעל דרכי. אני כלי. אני צינור של אור כל מה שצריך דרכי לעבור. עוולות העולם חולפות לנגד עיני ואני יש לי מבט. הדרך אותי. הראה לי את הדרך. הראה לי את התיקון. דברים נסתרים יהפכו גלויים. עולם השורשים נחשף. הגיע הזמן. היה כאן תמיד. בעזרת השם שנזכה להגיע לגמר התיקון. תודה בורא על הכוחות. אין מילים אליך כבר. גדולתך נכתבה בספרים שלמים. חבר אותנו לעם. פעל בנו ברחמים וניסים. תפילת רבים מתוך הבשר החרוך. נענע אותנו עד שישאר הלב הזך הטהור. תן למיותר לנשור. כדרך הטבע ומעליו." (ליה)
זוועה רודפת זוועה שכל אחת נוראה מקודמתה. מטפלות שאמונות לטפל בתינוקות שלי, שלך, של כולנו, הופכות לחיות אדם המתעללות בילדי הגן. במלונות סדום ועמורה, 30 רוצחי נפשות הקורעים ברוע שלא ברא השטן נפש צעירה באונס באילת. הניסיונות להסביר מקרים כאלה של התפרצות לא אנושית במושגים פסיכולוגיים ואפילו חברתיים, אינם מספקים. אין ברירה אלא לעלות מעל שכבת האטמוספרה. לשבת על ענן להתבונן ולחקור את מהלך האבולוציה של האנושות וכלל הבריאה ולפנות לבורא עולם בתחינה שיראה לנו את הדרך הנכונה לצאת מרוע הגזרה. שיתן לנו את התבונה את פתרון לצרה. זו העת לבקש ממנו הצלה. אלוהים, רחם על ילדי הגן, על ילדי בית הספר גם. גם על הגדולים רחם עתה, אל תשאירם לבדם. שלא יהיו שותתי דם, אנא אלוהים, אנא ממך.

טיפול סביבתי יעיל לדיכאון

בזמן שמגפת הקורונה ממשיכה להכות גלים, כולנו נדרשים להתנהגות חדשה שניתן לה השם "בידוד חברתי". הבידוד החברתי כולל מספר צעדים, שמירת מרחק בין אנשים, לבישת מסכות, מניעת התגודדות של הרבה אנשים במקום אחד, בידוד של אנשים בעלי סיכון גבוה ועוד. אנחנו משתמשים בבידוד סביבתי כדי להימנע מהדבקה. הרעיון הזה עובד לא רק כלפי קורונה או וירוסים של שפעת למיניהם, הוא עובד גם כלפי נושאים כמו מצבי רוח ודיכאון.
שורה של מחקרים מראים שמצבי רוח ודיכאון הם דבר מדבק, גם טובים וגם רעים. אתם בוודאי יכולים לחשוב על אותו אדם במקום העבודה שלכם, שכאשר הוא מגיע לישיבה, רמת המתח והעצבים עולה, ואנחנו ממשיכים להיות עצבניים גם אחר כך. האדם הזה פשוט הדביק אתכם בוירוס העצבנות.
ויש גם את אלו שמדביקים אתכם בוירוס הרוגע, כשאתם מסיימים איתם ישיבה אתם רגועים, מרגישים נינוחים. היום כבר זה מוכח מדעית, הדברים האלה מדבקים, לכן מי שלא רוצה לחוות מצבי רוח רעים, דיכאון וחרדה, צריך לשמור על בידוד חברתי מאותם אנשים שמפיצים את הוירוסים האלה.
יש גם בשורות עוד יותר טובות מהמחקרים, מסתבר שמקדם ההדבקה של מצבי הרוח הטובים הוא הרבה יותר גבוה ממקדם ההדבקה של מצבי הרוח הרעים, כלומר שיש לנו תרופה יעילה מוכחת מדעית לטיפול בדיכאון. פשוט מאוד להקיף אנשים בדיכאון בחברה של אנשים שמחים, זה הכל. אין צורך בתרופות, או טיפולים ארוכים, פשוט צריך להדביק את מי שחולה בדיכאון בוירוס של שמחה, ולתת לווירוס לעשות את שלו.
במיוחד צריך לעשות זאת כלפי אוכלוסיות בסיכון, למשל מבוגרים בבית אבות. בגיל השלישי יש נטיה לאנשים ללקות בדיכאון ממגוון סיבות, בעיות רפואיות, יציאה לפנסיה, בדידות ועוד. אז אנחנו שמים את כל האנשים האלו יחד ומתפלאים שהמצב שלהם רק מחריף, זה כמו לקחת אנשים בריאים ולשים אותם יחד עם הרבה חולי קורונה, לא פלא שכולם נדבקים? בניגוד לקורונה, לדיכאון אין נוגדנים טבעיים שנוצרים באופן אוטומטי על ידי הגוף שלנו, לכן אנחנו במו ידינו מייצרים מגפת דיכאון בבתי אבות. במקום זה צריך לחשוב על טיפול סביבתי אחר, פשוט לשים אותם יחד עם אנשים שמחים ומאושרים, זה יכול להיות אפילו תפקיד בשכר שממומן מטעם משרד הבריאות, זה הרבה יותר זול אפקטיבי, ומוכח מדעית.